שאלות שכולם שואלים לפני שיעור התופים הראשון

"אין לי קצב"

קצב אפשר ללמוד, כמו ריצה או כתיבה. מי שחושב שאין לו קצב בדרך כלל פשוט לא התאמן בו. מי שצעד, רקד או הקיש על ההגה לצלילי שיר כבר אימן אותו קצת, גם בלי לשים לב.

בשיעורים הראשונים אני מפרק את הקצב לצעדים קטנים: רגל, יד, ואז שתיהן יחד. מתחילים ממקצב פשוט שנשמע טוב גם לאט, ומוסיפים שכבה אחת בכל פעם.

אני לא יודע אם תהפוך למתופף גדול. אני כן יודע שאפשר לנגן שיר כבר בשיעור הראשון, ולרוב זה מספיק כדי לשנות את הדעה.

"אני מבוגר מדי"

יש מי שפותח ב"אני יודע שזה קצת מאוחר". אבל אף אחד לא מצפה ממך להיות מתופף בלהקה. אפשר פשוט לשבת מול מערכת תופים, לנגן שיר שאהבת בגיל שבע עשרה ולצאת עם חיוך.

למבוגרים יש יתרון: הם יודעים מה הם רוצים לנגן. מי שאוהב רוק מהנעורים מקבל מסלול אחר ממי שרוצה ג'אז.

במקום לחשוב כמה זמן ייקח להיות טוב, כדאי לחשוב איך ירגיש לנגן שיר עם שתי ידיים ושתי רגליים.

"אין לי זמן"

עבודה, ילדים, ראש מלא, ועוד תחביב שנשמע כמו משימה נוספת. להורה עסוק זה מגיע עם אשמה: את הזמן הזה אפשר היה להקדיש למשהו אחר.

ללמוד תופים לא דורש שעות תרגול ביום. מה שחשוב הוא שיעור אחד בשבוע, בזמן קבוע, שבו אתה לא אבא, מנהל או עובד.

מי שלא יכול להתחייב ליום ושעה קבועים יכול לבחור כרטיסייה גמישה. את השעה הזאת אפשר לראות כהפסקה שמחכה לך.

"הילד שלי יתלהב לשבועיים ויעזוב"

הורים חוששים משני דברים: רעש בבית, ושהילד יתייאש אחרי חודש. על הרעש תקראו בכתבה הבאה.

ילדים מתייאשים כשהם לא מרגישים שהם מתקדמים. לכן כל ילד אצלי מקבל מסלול אישי: שיר שהוא אוהב, מקצב שאפשר לנגן כבר בשבוע הראשון, ויעד קרוב. בסוף השנה יש מופע סיום, וילד שיודע שיעמוד על במה מול ההורים נוטה להתאמן ברצינות.

כדאי לשאול את הילד "מה ניגנת?" ולבקש שיראה, במקום "תרגלת?". השאלה הראשונה מזמינה גאווה, והשנייה נשמעת כמו בדיקה.

ואם הילד באמת רוצה לעצור, עדיף שנדע מוקדם. אין אצלנו קנס יציאה (הפרטים בתקנון).

"אין לי מערכת תופים בבית, והשכנים"

צריך לקנות מערכת תופים? לא. השיעורים מתקיימים בסטודיו, על מערכת תופים מקצועית, ואתה מגיע בלי ציוד.

אחרי כמה חודשים, אם תרצה לתרגל בבית, אפשר לדבר על משטח תרגול שקט או על מערכת חשמלית עם אוזניות, לפי הדירה והשכנים. אין סיבה לקנות משהו מראש.

"מה אם אני אראה מגוחך?"

מי שמפחד להיראות מגוחך מדמיין בדרך כלל שהוא מקיש על התוף הלא נכון והמורה מחייך בנימוס. בשיעורים הראשונים אני לא שופט ביצוע. אני מסתכל על האחיזה במקל, על התגובה של הרגל ועל מה אתה אוהב לשמוע.

בשיעור פרטי אין קהל ואין עם מי להשוות את עצמך. יש אותך, מערכת תופים ומורה.

בסוף השנה יש מופע סיום, למי שרוצה לעמוד על במה.

מה קורה בשיעור הניסיון

אנשים מגיעים לשיעור ניסיון בלי לדעת מה יקרה, ולפעמים מדמיינים בחינה. אין בחינה. השיעור מותאם למה שאתה רוצה לנגן, ואתה יושב ליד מערכת התופים מהדקה הראשונה.

לא צריך להכיר תווים, להביא ציוד או לדעת משהו מראש. אני מראה איך יושבים ואיך מחזיקים את המקלות, ובונים מקצב ראשון שאפשר לנגן מיד. לפני שהשיעור נגמר אתה מנגן שיר.

אחרי השיעור אתה מחליט אם להמשיך.

איך בוחרים מורה לתופים בחיפה

שלוש שאלות שכדאי לשאול כל מורה, גם אותי: יש לכם מסלול אישי או תוכנית אחידה לכולם? באיזה ציוד מתקיים השיעור? אפשר לנסות לפני שמתחייבים?

תוכנית אחידה לכולם היא לא באמת שיעור פרטי. מערכת תופים אמיתית בסטודיו שונה מאוד מתרגול על כרית. ומורה טוב נותן לך לנסות לפני שאתה מתחייב.

כדאי להגיע לשיעור ניסיון אצל שניים או שלושה מורים, ולשים לב איך אתה מרגיש כשאתה יוצא.

יוטיוב או מורה

אפשר ללמוד מסרטונים, ויש מי שמצליח. מה שסרטון לא עושה: לראות איך אתה מחזיק את המקל, לשמוע שהקצב שלך מאיץ, ולהגיד לך שזה בסדר וכדאי להמשיך.

טעויות קטנות בהתחלה, כמו אחיזה לא נכונה או מתח בכתפיים, הופכות להרגל וקשה לתקן אותן אחר כך. מורה רואה אותן כבר בשיעור הראשון.

אם אתה מתאמן הרבה ולא מתקדם, יכול להיות שיש פרט קטן שאף אחד לא הראה לך.

איפה אפשר ללמוד תופים בחיפה והקריות?

הסטודיו של Music Zafon נמצא בשדרות ההסתדרות 67 בחיפה, ליד לב המפרץ. הוא נגיש למי שגר בחיפה ובקריות (קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית ים), בנשר ובטירת כרמל.

השיעורים אישיים, לילדים מגיל 7, לנוער ולמבוגרים, בעברית, ברוסית ובאנגלית. מי שמחפש חוג תופים לילדים, מורה לתופים למבוגרים או שיעור תופים במתנה יכול להתחיל משיעור ניסיון בסטודיו.

ואם בחרת סטודיו אחר, הכתבות האלה רלוונטיות גם שם.